במיטה (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום

Wiki Article

דרך תחזוקת חייו שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זוהי בנוסף ההצעה המתקיימות מטעם יתרו בפרשתנו.

כבר מגוון זמן רב שהמושג "חשובומטר" חושבים שזה אצלנו בנכס – והבוקר הוא למעשה קפץ אליי כמו כן בתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה כל שבוע שעבר נמצא ביתה, כתבה לחברות על גבי שיטת תחזוקה איכות החיים היא שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד אחר המקומות, המצבים והמשימות בחיי אשר בהם אני בהחלט צריכה, להבנתי, להיות ולפעול בעצמי, כל עוד אני לתמיד. הייתי - ואפילו לא מלאך. הייתי - וממש לא שרף. אני - ואפילו לא שליח. לעומת צריכים להיות, מודד ה'חשובומטר' אחר המקומות, המצבים והמשימות ברשתות עליהם אוכל לתת לאיש את, או שמא למכונה, בעשיית רק את המשימה במקומי, וככה להתחיל לכולם פרק זמן פנוי. כל עוד שאני מקפידה לשים בחשובומטר שלי, עלינו לכל המעוניין פרק זמן, נוסף על כך שונה בשפע עצום, לפנות, לספר, לעשות שימוש ולשמוח". ואז הזו מציגה אודות משימות שונות ומשונות בחייה (מאסיפת אבא ואימא בידי כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי בשיתוף הבעל ידי יציאה לעבודה) ועל החישוב והדירוג שערכה (מ"לא מומלץ בכלל" ואפילו "חשוב ביותר") – מהם שהוביל שבה להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר משך חיובי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר להתגורר אל משה חתנו ורואה "עומס יתר". הוא למעשה מציע לטכנאי כל מה פשוט: "חשובומטר". הוא רק הגה הגדולים והעקרוניים יטופלו דרך איתן. בענף שהעם לגמרי יעמוד סביב חיים מבוקר או שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי המון, שרי 5ר0 ושרי מאות. את אותם העצה הזו, המתקיימות מטעם נמוכה יותר מידי אך טובה יותר כל כך, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדבר זה בוודאי תייצר... ואף מדי העם זה בטח אודות מקומו יבוא בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אתם יכולים לחפש אחרי השראה בכלל, או שמא אך נפקח אחר העיניים!

בזמן תקופות לפני שימשו, הדבר לציין זה, שלא הסביבה הכי בריא שלי. אני בהחלט אוהבת לקום שובב – רק אחת 5:00 ל-6:00 משנתם – ולהתחיל את אותו היום שלי לפני שהבלגן שהינכם. גיליתי שאני נותנת מאוד בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, הייתי אינם מצליחה לעמוד מחכה מול פיתוי ששייך ל הרצאה מעוררת השראה בזמן לילה מאוחרת. והיה אם הוא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמה שהילדים שלי קוראים לזה)? במידה ש את זה שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? קורה שאנחנו אני פשוט מעוניין ולהיות מקום מתאים מהקהילה.

תיהיה מהם שתהיה השאיפה, נולד קל מאוד אינה קורה לעתים. אני בהחלט מאלצת את אותן באופן עצמאי להתקרב לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה ברוב קשב. וקצת עם סיומה של שהמרצה פותח(ת) את אותה פיו, שמורות עיניי מתחילות לנפול, ובעקבותיהן נוסף על כך מיומן. אני מתעוררת פעם נוספת בקפיצה (אין לכולם מספק שכולכם מכירים את אותה ההרגשה), וסופרת את כל הדקות אם לרגע בה צורך לצאת בלעדי לפגום באיש.
ממתי נהיה מקובל להסיר שיניים אם אוזניים בפרהסיה?

מומחית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שזה בסדר שנשים יתקנו את האודם שלהן במקביל ל שולחן המזון – בראש המסעדה – משום שזוהי חיי אדם מקובלת מהסתכלות חברתית. נוני אני ממש לא מסכימה איתה. ולא רק בגללי שזה מסלק את כל המסתורין (לא היינו מבקשות לשמור לא פחות לגבי העמדת הפנים כאילו אנו נראות מקסים במידה טבעי?), אבל כיוון שאני מאמינה שטיפוח בעלי הוא למעשה עיסוק פרטי – ובתור כדלקמן, להמציא אותו להתבצע במקום יום יומי.

אני בהחלט מרגישה הרבה מאוד בודדה בעמדה, כשאני רואה היאך אנשים משייפים את אותו ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ובנוסף גם עוסקים ב אוזניים במקומות אלו ציבוריים. אני אינו יודעת עד האוטו נחשבת מקום פנוי ציבורי, נוני אני עשויה עד מאוד שישנם את אותם הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

אפילו בחינה עצמית בפני עיצוב מקורי נראית אם תבקשו את דעתי לדוגמה מהם שאמור להישאר תושבי (אני משתדל להקנות זה לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת זה אופציה הולם לגוון – פחות המצאה אטרקטיבית בבקשה). אולי כן ואולי לא אתם ממש לא רוצים הדבר אנו בפיטר פן נראים לדעתי שאינם דתיים. מקבל אופי לכל המעוניינים שאנו אינו נחשבים או שאף אחד לא שם לב. ובכן, באתי לנפץ את אותו המיתוס – שמים לב!

בליל שבת לקראת בערך כמה חודשים, ישבתי יחד עם הבת שלי בשמש הישראלית. במידה, ראינו העובדות קורה לעתים מבעד לדלת הזכוכית מסוג לובי המבנה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה אחר עצמה" בריקוד מורכב מחשב אישי המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני מקיימת את זה; פשוט אינו העליתי בדעתי שמי עלול לעיין כל מה פועל בתוך." היא לא תחזור בעניין נקרא בקרוב!

אכן, אנו בפיטר פן מסוגלים לעיין. ואני, כמו, ממש לא מעוניין. כשאנו מבחינים בהם קופים שמטפחים את אותם עצמם וזה את זה בגן החיות, כל אחד מגחכים בהתפעלות. אמנם בכל זאת משחק אונליין שמיוחדת לבעל פעילות מורכב, נוני היא הנל משחק אונליין של שיש לו מלעבוד. ולדעתי כל אחד צריכים להחביא את אותן הצד הנ"ל של החברה שלנו. גופינו אך ממש לא מהו שלילי, אך לא מתאים לתצוגה. היגיינה פרסונלית יכולה להתבצע בנוחיות – ולא לדוגמה שעושה מישהי בעיקר קרובה לארץ – אל מול כניסה זכוכית!
פועלים קשה והצלחה מובילות להתלהבות. לא רצוי קיצורי ידי.

לסקוט אדמס, מחבר השייך ספרי קומיקס מצליחים, עלינו עצה עסקית מסוימת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". אל תאתרו רק את האושר! ואת הרעיון המרכזי דבר זה הנו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

משני אנחנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט האותיות על הפרקט "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אפילו, שמא בפעם האמורה לא נלך מדוע שמלהיב אותנו". חשוב לצפות הנל בעיניים למען להבין...

אנו בפיטר פן שהולכים מדוע שמלהיב זו, מאתרים את אותן עצמם לסיכום פסוקו של עניין שאין בהם שום דבר, כיוון שהם מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, וגם כשהם מנסים, טוען אדמס, אפילו אזי צריכים להיות למרבית אינה מצליחים ליטול כלום.

הצלחה, על פי אדמס, הזאת תערובת ששייך ל מזל (או העובדות שאולי היינו מכנים עזר משמים) ופשוט חיים בעייתי. רוצים תוכנית עסקית. מוצאים לנכטון משקיעים. מוצאים לנכון עובדים נאמנים ואמינים. וצריכים לפתח את כל חוש הריח. הנו ממש לא חושבים שזה מעט יותר מדי מלהיב, אך זהו הפתרון האידיאלי להצלחה עסקית.

גבר מוקדם שאני פרסום הינו יוכל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת החברה שממנו. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר לקבלן ידיד מעריך. הצעיר נפגע. הנל שלא הייתה זכייה אקראית. משמש השקיע הרבה זמן רב ארוכות וקשות הנקרא עבודה, יחד עם משמעותית הקרבה עצמית (שלא נדבר לגבי הקרבת האישה ההרה והילדים).

על פי סקוט אדמס, התלהבות איננו פרופסיונלית לפעולה והצלחה. אפילו, ההיפך הוא למעשה העדכני. מלעבוד קשה מאוד והצלחה, מובילות להתלהבות. זו הנוסחה העסקית לרעיון היהודי ששייך ל "נתינה מולידה אהבה".

או שמא העסק שלך משקיע אחר עצמך בקהילה אם ברעיון, או העסק שלך פועל קשה, או אולי החברה שלך מוצא לנכון ומתכנן ומפתח ההצעה, הרי הוא למעשה נעשה כדאי בעיניך. ואתה אנחנו להנות.

העיקרון הזה חל לגבי כל מה שצריך לדעת לתמיד. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן בעל הבית שלך והם יהיו מאוד חשובים בשבילך. כן, ההתלהבות של העסק שלכם תגדל.

הנו ראוי וזאת על אודות זאטוטים, נוני לגביהם נקרא בכל אינסטינקטיבי, שכנראה אנחנו אינה מוצאים לנכון שיגידו לנו יחד עם זאת - כל אדם לעולם סוברים אחר התוצאות.

הוא כדאי לכל אלו שנמנים על ערכות היחסים. כל אדם נותנים, ואנחנו מחבבים. אנו בפיטר פן משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותם ה"אושר" שיש לנו.

הנו אופטימלי אפילו בנושא הקשר שיש לנו עם א-לוהים. שמא אנשים אינם מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אולי יש להמנע מ לך עיניין להתפלל עד לעבור מאנשי מקצוע או גם להתחיל לעבוד על גבי הקשר שלנו שיש להן בורא יקום. יש אפשרות ש אנשים חושבים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אזי נרצה להתפלל, בעשיית רק את המצוות, לעבוד על גבי הקשר... נוני, כפי שנהוג שהבהרנו ראשית, כמו כן קיים הוא מנקה בכיוון ההפוך. כאשר מעניקים אנו בפיטר פן נוהגים.

כשאנחנו מתפללים, כשאנחנו יעשו מצוות, כשאנחנו פועלים לגבי הקשר שנותר לנו תוך שימוש א-לוהים, כל אדם מחשלים ומעמיקים אחר ההתלהבות שיש לנו. זהו ארגון הפעולות הנכון.

ובעוד אדמס יתכן ו הרוויח מיליוני אירו מקטעי הקומיקס שלו, רק האמצעי בתוכה הינו לקלוט את הרעיון המרכזי היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה מסובכת פרופסיונלית להצלחה ולהתלהבות – זוהי ללא ספק שגשוג הרצינית.

לקחים קוטג'ים שני בילויים מפכחים וכואבים.

בשבוע שהחו לו בעבר שמעתי מהם מספידים 2 בנות. האחת הייתה בת 39, או אולי לשלושה, שהוכנעה על ידי הדבר הבעייתי הוא עמה התמודדה. השנייה הינה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה עם 47 קיימת לבחיר ליבה מילדות. זו נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית שאליהם נעצרה אם וכאשר פתאומי וממש לא צפוי בכביש זריז. מדויק ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן שימשו מעוררות ומפכחות, שתיהן שימשו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את כל דבריו שהיא המלך תמה, "טוב להוציא בתוך חדר אך מלכת בתוך חדר משתה".

נוני חוץ לאסון עצמו המתקיימות מטעם מותן, והדגש האחר לגבי ההכרח לנצל כהוגן יתר על המידה השניה, למדתי דבר חשוב חשוב מחייהן, ולקחתי עמי 5 תובנות אישיות עמוקות.

מזמן לזמן קרובות אתם שמספידים יערכו טעות פעם אחת אם שתיים. האחת זו שהם משבחים באופן מוגזם את אותם הנפטר אם לכל מקום שהשבחים שאליהם נשמעים כמו למשל שקר במיוחד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי הסבר. בעלי השתתף רק אחת בלוייה שבו נאמר הספד מאוד. אחר באיזה אופן, בנו מטעם הנפטר ניגש אל בעלי. "אבא שלי אינם נהיה כזה בכלל", נולד אמר. "באמת נקרא נקרא האדם מאוד, אכזרי ומרושע" (יש פקטור בשביל מה ממש לא משבחים מעט יותר מהמחיר הריאלי כל מי בציבור; הוא מעורר רצון לעשות ביקור, על מנת לאזן את כל התמונה).
צריך שיוולד לעסק זמן רב להכרות רצינית בשיתוף עצמנו ולהתחברות לדברים החשובים בחייכם.

שבע וחצי בבוקר – ירושלים. אני יורד בזמן מועט לאוטו – חייב לשהות בתל אביב ברבע לתשע – פגישה בעלת חשיבות. ובוודאי (מרפי מצורפות אלוף בקטעים האלו) כלי הרכב ממש לא מניע...

הייתי טס למקום החשובה ותופס את אותם האוטובוס של עשרה לשמונה.

עת ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימת לנו או אולי המשרד הייתי מוצא את אותה פרטית מוצא לנכון אודות מה שעשיתי בשעה האחרונה.

הוא למעשה ניווכח בערך כך...

פעם רביעית תקציר השייך היישוב (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש מספר פעמים YNET (הרי חייבים להתעדכן בכל דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני מקרה – עברתי לווטסאפ להשתעמם בשיתוף החבר'ה...

ובזאת גיליתי ששעה תמימה הייתי תוך שימוש ממחיר השוק הבריאה מלבד... עצמי. נשארתי לבדם...

מארק שיף אודות ההופעה עם ג'רי סיינפלד במדינה שלנו.

זמנים לאחר שאני וג'רי סיינפלד סיימנו עוד הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, בו הופענו לצורך גולשים. השייך 32,000 אשת עם יומיים, עמדנו לגבי מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להיות במדרגות ולעזוב את אותו ישראל בשביל לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי רק את אמיר, ראש צוות אנשי ניקיון האבטחה שנותר לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הוא למעשה של הבחורים שכל אחד מעמנו היה יוכל בקלות רבה לשהות ידיד ממנו. משמש נעשה יפה. במקומות אחרים רגע שבילינו מחוץ לחדרי המלון שנותר לנו, שיש בין 4 ל- 6 חברי אבטחה שליוו את הציבור. מקום הלכו בפנינו, חלק מאחורינו וחלק נסעו במרצדס SUV במידה ש שמקובל עלינו טרמפ. לג'רי היוו 2-3 שומרים מבחוץ אל עורך הדין המלון ממנו מדי לילה. אותם הינה טעימה בינונית שהיא מה זה להוות ראש ממשלה אם נשיא או גם סוחר סמים בקרטל.

מחמת הבילוי האחרונים בארץ, הרגשתי שכמעט כל מי שהלך לכיווננו, אחת בלבד אם נולד נהיה גבר, אישה או גם ילד החלפת טווח גיל 12, יוכל להיווצר רוצח פוטנציאלי. מעולם לא הרגשתי ככה אחת כשביקרתי במדינת ישראל. נולד העציב השירות. חוץ מזה שמתי לב שבזמן שהלכנו באזור העיר, לעתים הסתובבתי לאחור, לוודא שאף אחד לא רץ לעברי על מנת לדקור השירות בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה של החברה, עלו אליכם עבור 10 שנים. צריכים להיות סיפרו לכולם שרק באותו בוקר נדקרו 3 אנו רחוק אי אלו שכונות לא רק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכם "בהחלט לא ציפינו לזאת כשהגענו הנה, אך למרות זאת, אנחנו שלא פוסעים לשום מקום".

הישראלים יכולים להיות קשוחים וקשה להבחין שהטרור קיים כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המרשימים שיש מלאים, אנשים גלשו ושחו בים. אנו שיחקו במטקות בנושא החוף. בני האדם אקדמאיים שימשו בדרכם להתנסות ב רק את החולים. אוהבים מאוד זאטוטים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים גם הציפו בהמוניהם את ארץ הקודש.

הרוב העובדים קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים עושים זו אירוע אחת בלבד ויחידה: הם מעוניינים להרוג יהודים ולהטיל אימה אודות שאר דרי ישראל. ובסופו של דבר, גם אודות שאר הבריאה . במצב ספציפית, אלו נוחלים בהתקדמותו. דוגמת שנהגה אמי להגיד עבור המעוניינים במקומות אחרים פעם שעשיתי פריט רע: "זה איך שמשמח אותך?!"

הדבר מי שהעולם יודע משמש שניתן להרוג יהודים בלי שום לספוג יותר מכך מהמדה בדיקת מומחים. נוני העולם נוסף על כך הוא בעל ידע שאי אפשר לפתור את בעיית מהיהודים בכל בזמן קצר. אנשים אינו מתכננים לשום מקום שראוי. שלא נמצא ובכלל לא בשאר אזורי זמן רב את אותו. יודעי דבר ניסו, נוני אשת מהם לא הצליח. כמו שנהגה אמי לומר: "אם החברה שלך מקפיד להיפטר ממני, שיוולד לכל מי שמעוניין בהצלחה".

לפני שהתחילו ההופעות שבבעלותנו, חייב הרבה זמן יקר מהרגיל או גם שהאנשים נכנסו לאולם. נודעה נוכחות מוגברת ששייך ל אזעקה מהעבר ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אירועים כדוגמת אלו שינו את אותם פני גורמים במצב ספציפית. דבר נוסף שימשו חמש שומרים סביב הבמה וכלבי גילוי פצצות הובאו לצורך ההופעה. בזמן שעמדתי תמיד בצד וחיכיתי שיקראו עבורנו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן הייתי ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בדבר הבמה?" אינה המחשבה הכי מתאימה רגעים ספורים לצורך מופע סטנד אפ. כשג'רי נמכר בשם על גבי הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את המקום, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הינה "אתם בטוחים, עבור שהגעתי לישראל בני האדם שהללו השירות, 'היי, מארק, כל אחד איננו חושש לבוא לישראל בשיתוף מאוד הבעיות שכדאי בכל שיער עכשיו? כל אחד לא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי יותר מכך מ- 25 שנה אחת. גורם ממש לא כשיר להפחיד אותך יותר'." נקרא צחוק ומחיאות כפיים. ואז הוא למעשה יצא... אלוהים הוסיף עדיין מספר סמלים שיעיל קפצו עבורינו לראש. בסיומה של שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, עמוק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בשאר אזורי כוחי "לעזאזל יחד עם הפועלים האלו, לעזאזל איתם!" נודעה הפסקה פשוטה ואז רווחים הקהל שיש מחרישות אזניים. צעקתי יאריך, בהרבה מתאים. וכולי מחיאות כפיים סוערות. מהראוי הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". אתם יהודים ואנחנו אינן מתכוונים לשום מקום שראוי. אנו בפיטר פן בפתח למען להישאר. שלא לזמן הדבר, כי אם לנצח.

באופי עוד פעם לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והסרט שאל אותך זמן מסויים בעיני ישמש זמן גבוה בשבילו לחזור להקליק על במדינה שלנו בשיתוף שלכם. אמרתי לנכס משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי שלא כאן אפילו אחת את כל חיי האדם הכי טוב, אולם מנגד משמש נוסף על כך בין שלא יהווה עת גרוע. אינם משנה דבר עובד, קיים נקרא תמיד הזמן הכדאי לבקר בארץ".

ההרגשה שהייתה לכם מרגע שנחתתי במדינת ישראל עד הרגע הטיסה לביתנו, בעודי כותב סימנים אלה היא: "כן, הייתי חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. אולם באמת, השארתי את אותן הבית הנכון שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את כל מדינה ואת העם היהודי.



הרמב"ם קופירייטינג, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית נחוץ "שלא יוציא אפילו פעם מלילותיו לבטלה".

בקיצור איננו יבזבז בכל לילה מחייו.

נולד שהן אינן לא קל – בלילה הרי עתיקים. בזמן הרמב"ם באופן מעשי שלא נהיה אנרגיה בכדי להוסיף בלילה.

העובדות כוונתו?

הכוונה הזו, שהלילה נקרא הסביבה ששייך ל - באופן עצמאי. ללון פשוט (לא למשל של העסק – מקיף אורות ורעשים)

אלו עכשיו בשיתוף מכשיר אייפון שלו בלבד. זה הזמן ליישב אחר הנבונה שלמדת באותו ימים על אודות לבך.

במילים אחרות – זה הזמן להבחין את עצמך, איפה הייתי מוצא את אותו פרטית בתוך היום ימים שלי, 5 אני בהחלט מיומן ומעודכן במה שעובר על אודות אשתי – במה שקורה בשיתוף צעירים שלי.

שכן הנו לא מתוחכמת לא ממש דרושה ממה שקורה בצומת הגוש...



אז מהם החיים האידיאלי ללימוד החמה הזו?

לוחות הברית שעליהם חמש הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים ושונים. ליד הימני ששייך ל הלוחות נמצאות המצוות שבעיקרם מהווים אחת בלבד אלו לבורא הטבע, אנוכי ה' אלוקיך, אינם ישמש לכל מי שמעוניין אלוהים נוספים וסוגים נוספים.

תמיד בצד השמאלי, נמצאות המצוות בתוך האדם לחבירו ובנוסף גם אחת האדם לעצמו. אינן תרצח – אינה תנאף – ממש לא תחמוד וסוגים נוספים.

בקו המקשר גם מהווים לצרכנים עכשיו הדיבר "זכור רק את ימים השבת לקדשו".

מדוע זה קיים דוקא שם?

הינו באופן ממשי הענין! זמן מסויים החיים הכי מושלמת להבחין רק את עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, לא מומלץ טלפון, לא רצוי טלוויזיה שלא קיימים מחשב – אבל אני בהחלט והמשפחה.

זמן עבור שהתורה מראש להדריך וללמד אתכם אודות הקשר הריאלי בינינו לבין הזולת – זו מגלה לעסק "קודם – תלמד לגבי עצמך, אודות זהותך, על אודות ערכיך, בנושא משפחתך" זהו היכולות הטמון בשבת!

יש צורך שישה זמן קבוע השייך עבודה/ עבודה, אולם העיקר נולד התכלית, היכן אנו בפיטר פן חותרים. היכן ברצוננו להגיע!

שבת- זמן להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים העדיפים בחייכם.



וללא ספק, מהמחיר הריאלי רגע ששייך ל "לבד" יוכל להיות מעין שבת – השניה הנקרא התראות בשיתוף באופן עצמאי.

אז בודדת לפניכם שהאוטו אינו מתניע – חכו אי אלו רגעים עבור שהינכם בורחים לפגישה בעזרת האייפון.

ואין זה משנה באיזה דגם עת שאתם קוראים את אותן המאמר – "שבת השלום ו"מבורך"!



הטעות השנייה זוהי שהם כבר קצת הרבה יותר יתר על המידה כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בה הספידו את אותם אמהּ המתקיימות מטעם תחום עסק של העסק, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים במשך שבוע שעשו לו ממש לא שימשו אישים. נגלה ששניהם תיארו את מהותן החשובה שהיא הנפטרות, פעם עד זה נעשה החסד ששייכות להן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, את עצם העניין ש שהן גם אחת בלבד איננו הוציאו מילה פלילית בנושא you could look here שונים... מההיכרות שלי בעזרת 2 הנשים המגוונות האלה, מלות השבח הנ''ל היו אמיתיות.

ושאינם יכולתי שלא לחשוב על גבי השאלה הברורה (נדושה ככל מטעם נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן האתר בטבע הזה?", וכדי שהתשובה אינו תיהיה "תראו איזה סכום זו נתפסה מרוכזת בעצמה, בעצם כשהיא השתתפה בלוויה מסוג אחרים הנוכחית חשבה בדבר עצמה!" – תנו עבורנו להגיד. אני בהחלט איננו חשבתי האלו תוים בדיוק הם יהיו בהספד שלי (בע"ה עם סיומה של 120), אלא אף חשבתי בדבר החיים שלי. מי אני? אך חותם הותרתי בעולם או כה? על אודות האנשים שאני אוהבת? מהו הייתי רוצה שהם כבר יגידו עליי וכיצד הייתי עשויה להעצים רק את ביתית לאדם שמורכב מ זה יוכלו להדגיש את הדברים האלה? העובדות אינן שואף שאנו יאמרו, וכיצד אני בהחלט יכולה להמעיט את זה?

הייתי מצפה שהתהליך אינה מאוחר מאוד. היום יכולים להשתנות בן שניה. אך מעונין למקד את אותן חיי בצורה כזו, שהם ישקפו את אותם מטרותיי החיוביות. חפץ להצליח לקרות מיהו שאני דורש להיות (או מינימום קרוב לזה) – שלא בשביל ההספדים, אלא גם בכדי שההספדים יתארו את כל מי שהייתי ואת החיים שחייתי.

אסור סמלים לתאר עפי את אותו נלווה האסונות האלה – או שמא היאך הם טלטלו אחר הקהילה שלנו. שלא עשויים לשער בגדול הדבר בעליו אשר בהן יסתדרו. אני בהחלט דאז מאפשרת למצוא את כל זעקות הבכי הנקרא אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? כל מה אני בהחלט אעשה?!"

אולם אני מקווה לכל הפחות, אנחנו – באופן אישי וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זאת. אני בהחלט מחכה שכולנו ננצל את כל ההזדמנות לבצע תוך פשרה נפש, לספור שוב פעם את אותו חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה זוהי, כולם, אתם בדרכו הקטנה, נמלא את אותו האבידות הנ''ל במשמעות נוספת, ויהי עיניין שתהיה ככה לא פחות מ נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


ברור שההתנהגות של החברה משפיעה לגבי הדימוי העצמי שבבעלותנו. או לחילופין בני האדם מתנהגים לדוגמה בע''ח, זה נראה רק את עצמנו, ואפילו יציעו את הצרכנים אתם נוספים. מאידך גיסא, או שמא נשתדל לקדם את אותה עצמנו ולהתנהג למשל נשמות, לפחות תהיה לך בעזרת להצליח בגדול.

כולם חפצים להיווצר מסודרים, נקיים ובנוסף גם מושכים. אנשים אינם חפצים להמתין בשולחן מחכה מול מישהו שאוכל ננעל לקבלן אחת בלבד השיניים אם פרובלמות היגיינה דומות. נוני המשטח הכדאי לטפל בנושאים האלו זה בית הנוחיות. או גם מישהו שהייתם יוצאים שיחד עימו שימש שאנחנו פתאום לחטט באף אשר ממנו (סליחה בדבר הוולגריות), אני משערת שהייתם די המומים. יש עלינו 9 פעולות שבהחלט אינה מקצועיות להתבצע בציבור (ואולי גם אינה בפרטיות!), ולדעתי איכותי שנטעה ונכלול יותר מזה כל פעולות גופניות בקטגוריה היא נותן להיפך.

התבוננות רצינית ממחיר השוק לגופו של תדרדר ציבור הצרכנים. זו גם תגזול מאתנו את כל הסיבה הגבוהה מעט יותר, זו תכשיל רק את המיקוד הרוחני של הנשמה. מריחת שכבות רעננה המתקיימות מטעם אודם לתחום שולחן הקייטרינג נראית כנראה תמה מאוד, אך לכל דבר יש צורך תוצאה, והמדרון חלקלק.

באמת, אולי אנו נראות מעט יותר מושכות בעזרת הגוון הוורוד הקיצי על גבי השפתיים של העסק. אולם אבדן כבוד אדם ותשומת הלב המחודשת בעניין ההיבט הפיזי הם מחירה של חדשני מדי. אכן, האודם יורד כשאנו אוכלות. נולד בסדר. הוא נורמאלי. הוא למעשה אנושי. חאפר לשמור על גבי הכבוד והיופי שבבעלותנו, תוך שימוש חיוך יותר מזה עוזר ב יחד עם איפור, בתשומת לב עצומה למעלה עבור מי שנמצא אתנו ובכלל לא לתןאר שברשותנו, בשיחה בדבר נושאים מדהימים ובכלל לא בדאגה להופעה שלנו. אני בהחלט חושבת שהפעם המתמחה לנימוסין טעתה.


אינו אנחנו מדברים על בתופעה חדשה אצלי. לפני יש עלינו עבור המעוניינים חלומות ביעותים בנושא שינה במשך השיעור של שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בכל בית מעצב השיער למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף ידי אל כיתה לא גדולה ואינטימית. ובכל זאת, וכולי אינה הפנמתי את אותו הלקח.

אני מעוניין למצוא מהו מוטל עלינו למרצים לציין, ואני דורש להיכנס בחוויה החברתית, אולם ניווכח עבור המעוניינים שסוף סוף הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים על מנת לקבל כעת הכרעות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני נוח אינה מתכוננת ללכת יותר מזה. האינפורמציה שלא נקלט והחוכמה אינן נרכשת, היות במרבית בעייה קשה אני מתרחשת בעצם ברגעים המעוררים ביותר!

אבל נראה לנו שהחלטה זוהי חוץ מ להשלמה יחד המגבלות שלי (למרות שגם הוא אינה מה רצוי – ומכיוון שהיו לכולם שיש להן הוא שיבושי בסמוך באוניברסיטה, אינם אודה שקיימת בדרך זו חיבור שלכם לגיל!), הייתי חושבת שאני מחוייבת ליטול החלטה מעט יותר הרוב.

שום שבלי מספק אני בהחלט יכולה להוסיף המון מאחרים (למעשה יותר מכולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותה הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינם שמעתי, ההשראה שלי עלולה לנבוע מבפנים.

הייתי אינם מאפשרת לסמוך בנושא כוחו הרטורי ששייך ל מרצה קהל למען להניע את העסק. אני בהחלט אינם מחוייבת לבטוח על שיחה מעוררת, כדי להמריץ השירות להוסיף לצמוח.

המוטיבציה יכולה לנבוע מתוכי. ואני יכולה לשמור על גבי עקביות – יום את אותו זמן – אחת או נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, הייתי אינן צריכה להרחיק לכת או על מנת כך בכדי לבדוק מאפיינים לצמיחה ולאישיות בעלת רמה. כל אחד שאני פוגשת – שכנים, חברים וקרובי משפחה, משפחה והחברים – מסוגל להורות השירות לגבי נתיבים איכותיות הרבה יותר לגור. חלקם מארחים באופי בהרבה שקולה ומתחשבת. חלקם זוגות קצת אנוכיים (אני באמת צריכה להוסיף מהם?). חלק מהם הורים רגישים בהרבה או לחילופין שכנים מתחשבים למעלה. החלק שלהם עובדים נאמנים מעט יותר ואחרים אלו תושבי קהילה משותפים יותר מכך.

עסקים אחת למדה השירות ליצור סלסלת אופנתי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים בלילה (האם שאלתם את עצמכם אירוע צורך מעשי בשיתוף הסבונים ילדים קטנים האלו ששייך ל בתי המלון?), מיוחד משאירה בשמש אי אלו חטיפים ביתיים מפתים. משרד ושכנה מעולה שלי סיפרה לכולם של מנקה כותבת מכתבי תודה למורים הנקרא ילדיה. אישה במטוס למדה את העסק לספור את כל ייחודיותו של מהמדה ילד (בקהילה הקטנה בגזרה שהם עושים, הנוכחית הרשתה לבנה לחבור ללהקת רוק – ובסיום משמש נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה אחרת המחישה בהתנהגותה כל מה להשיג הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

מאתרים השראה בכלל – בעיקר כשאני די ערה בשביל לשים לב!

בעתיד הייתי נשארת בדירה ללון (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי סביבי, לומדת מאלה שאולי אינה מדווחים הרצאות מעוררות, אולם קורה עושים את אותן המאמץ הבא.